#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל דבודקים בפנקסיו של מי שנודר?<br>ומ""ט עושים כן?<br>והאם פותחים בזה? ומדוע?<br>ובהא דהנודר ראוי לדוקרו בחרב?"	דכתיב ואחרי נדרים לבקר.<br>ומשום שמראה שמחזיק עצמו כחסיד שיקיים הנדר, ולזה בודקים אם הוא חסיד.<br>ר' ינאי סבא פתח בזה, ורבן גמליאל פתח בקרא דיש בוטה כמדקרות חרב שראוי לדוקרו, אך אנן לא פתחינן ביה, דחיישינן שמחמת חומר הדבר גם אם היה בדעתו לנדור על כך יאמר שלא היה בדעתו.	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע הנודר כאילו בנה במה? (2) ומה נאמר במקיימו?<br>והאם פותחים ביה ברישא ובסיפא? ולהלכה?	"דדמי לבמה שהוא מחייב עצמו בדבר שלא חייב הקב""ה, שהוסיף להקריב בחוץ כמו בפנים, ובאמת זה אסור. וכן דמי לבמה משום דהתפסה היא כעין קרבן בחוץ.<br>והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן.<br>לל""ק ברישא פתחינן בסיפא פלוגתא דאביי ורבא. לל""ב ברישא פלוגתא, בסיפא לא פתחינן.<br>ולהלכה לא פתחינן לא ברישא ולא בסיפא."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה קרוי הנודר נדר ומקיימו?<br>ומנ""ל?<br>ואיזו ראייה הביא לזה רב יוסף מהמשנה?"	נקרא רשע, דכתיב והיה כי תחדל לנדור, ואתיא חדלה חדלה משם רשעים חדלו רוגז.<br>והוכיח כן רב יוסף מהא דנדרי כשרים לא אמר כלום, ורק נדרי רשעים הוי נדר.	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע שולטים מיני גהנום בכועס?<br>ומנ""ל דהם שולטים בו?<br>ומה עוד שולט בו ומנ""ל?"	"משום שהוא יבוא עי""ז לכפור בעיקר, כדאמרינן דהקורע כליו בחמתו כעובד ע""ז.<br>שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, ואין רעה אלא גהנום שנאמר וגם רשע ליום רעה.<br>וגם תחתוניות, דכתיב ונתן ה' לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש, והמכלה את העינים ומדאיב נפש הוא תחתוניות."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמר עולא לאותו ששחטו לחבירו?<br>ומה אמר לו ע""ז ריו""ח?<br>ומה תמה ריו""ח ומה השיבו עולא?"	"א""ל טוב עשית ופרע לו בית השחיטה.<br>וכששאל לריו""ח אם החזיק ידי עוברי עבירה, אמר לו נפשך הצלת.<br>ותמה דכתיב ונתן ה' לך שם לב רגז, ולא בארץ ישראל.<br>והשיבו עולא דבאותו זמן עדיין לא עברו את הירדן."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנ""ל שאין השכינה חשובה כנגד הכועס?<br>ושמשכח תלמודו ומוסיף טפשות?"	רשע כגובה אפו בל ידרוש אין אלוקים כל מזימותיו.<br>כי כעס בחיק כסילים ינוח, וכתיב וכסיל יפרוש איולת.	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירשו בקרא ד'כי ברוב חכמה רוב כעס'?	"דאלמלא שחטאו ישראל לא היו ניתנים להם אלא חמשה חומשי תורה, וספר יהושע שערכה של א""י הוא.<br>ושאר הדברים ניתנו להם רק כתוכחות על שהכעיסו לפניו."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"""אמר ר' אסי אין נזקקים לאלוקי ישראל חוץ מקונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי וכו'.""<br>מדוע אין נזקקים בעלמא?<br>ומ""ט לא הוי נדרי שגגות? (2)<br>ומ""ט כאן כן נזקקים?<br>ומה הדין בהדיר את אשתו סתם?"	"משום דשבועה חמירא ואין נזקקים להתירה.<br>י""א דלא גרסינן ונודע שלא גנבתו וכו' דא""כ הוי שבועות שגגות דא""צ התרה. והרשב""א כתב דגרסינן ליה ואיירי במעמיד דדעתו לקיים השבועה בכל עניין.<br>לדעת הי""א הא דמתירים הוא מצד שלום ביתו. ולדעת הרשב""א כתב הר""ן דהיה נראה דלא שרי אלא מצד צירוף ב' הענינים, שלום ביתו ודמי לשגגות. אך כתב דהרשב""א גופיה כתב דהוא אורחא דמילתא, ושרינן מצד שלום ביתו לבד. וכתב דאינו נוח לו."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב אסי אמר לזו שנדרה באלוקי ישראל, אי נדרת במוהי וכו', באלוקי ישראל לא מזדקקנא לך. מה כוונתו? (2)	"לפ""א בר""ן גרסינן לא מזדקקנא לך, דאפילו במוהי לא היה מזדקק, וכי באלוקי ישראל יזדקק, בתמיהה.<br>לפ""ב בר""ן גרסינן מזדקקנא לך, דבכינוי בעלמא היה מזדקק, אבל באלוקי ישראל לא."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב כהנא אמר לרב יוסף לא מרי כולא לא טעימנא. ושב רב יוסף וא""ל לא מרי כולא לא טעימת. מדוע הוצרך רב יוסף לומר כן?"	"ה""ק ליה, כיון שנשבעת במרי כולא אין לך התרה, ובאמת לא תטעם."	נדרים דף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פסק רבא בעניין פתיחה בחרטה, ובעניין להזדקק לנשבע באלוקי ישראל?<br>ומה הדין בנקיטת חפץ?<br>ומה החמיר רב האי בנדרים ובשבועות?<br>והרב הנשיא אל ברגלוני?<br>ובהפרת אב ובעל?	"רבא פסק דפותחים בחרטה, ונזדקקים לאלוקי ישראל.<br>והר""ן הביא גאון דבנקיטת ס""ת או עשרת הדברות אין פותחים, והוא חלק דאי""ז אלא חומר בשבועת הדיינים לאיים אליו.<br>רב האי החמיר לא לפתוח בחרטה אלא בפתח. ובשבועות החמיר טפי דלא להזדקק אלא בדבר שיש בו תקנה או מצווה, וגם אז להצריך פתח דווקא.<br>והרב הנשיא אל ברגלוני החמיר שגם בנדרים לא יתירו אף בפתח אלא בתקנה או מצווה כשבועות.<br>אבל האב ובעל מפירים בין נדר ובין שבועה בכל עניין."	נדרים דף כב		
